רבי יצחק לוריא אשכנזי (1534–1572).
נחשב לדמות המרכזית ביותר בקבלה
עיקרי חייו:
לידה: נולד בירושלים לאב ממשפחה אשכנזית ולאם ספרדייה.
לאחר מות אביו עבר עם אמו למצרים, ושם גדל אצל דודו. למד תורה אצל רבי דוד בן זמרא (הרדב״ז).
בשנת 1570 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שהייתה אז מרכז רוחני גדול.
בצפת התקרב לרבי משה קורדובירו (הרמ״ק), ולאחר פטירתו תפס את מקומו כמנהיג החבורה.
תורתו:
האר״י עצמו כתב מעט מאוד; את רוב תורתו העלה על הכתב תלמידו הגדול רבי חיים ויטאל.
מושגים מרכזיים בקבלה הלוריאנית:
צמצום – הקב״ה צמצם את אורו כדי לפנות מקום לבריאת העולם.
שבירת הכלים – הכלים הרוחניים לא יכלו להכיל את השפע ונשברו, וניצוצות קדושה נפלו לעולם.
תיקון – תפקיד האדם והמצוות הוא לאסוף את הניצוצות ולהחזירם לשורשם.
האר״י ייסד גם מנהגים ותפילות ייחודיות, חלקם משולבים בסידורים עד היום (למשל "קבלת שבת" בצפת).
פטירה:
נפטר בצפת בשנת 1572, בגיל צעיר מאוד – רק 38.
למרות חייו הקצרים, השפעתו עצומה וכוללת כמעט כל תחום בחסידות, בקבלה ובתפילה.