רבי יהודה ליווא בן בצלאל (בערך 1520–1609).
אחד מגדולי חכמי ישראל בתקופת האחרונים, פילוסוף, מקובל ומנהיג קהילה. נודע גם בזכות האגדה על יצירת הגולם מפראג.

עיקרי חייו:

• לידה: נולד בפוזנן שבפולין (יש דעות שנולד במורביה).

• רבנות: כיהן כרב ראשי בערים רבות במרכז אירופה – ניקולשבורג, פוזנן, ולבסוף בפראג, שם נודע בכינויו "המהר״ל מפראג".

• היה מנהיג רוחני בתקופה קשה ליהודים, שהתמודדו עם אנטישמיות וגזירות.

חיבוריו:

• חיבר ספרים עמוקים המשלבים מחשבה יהודית, קבלה ומוסר:

  • 📖 נתיבות עולם – ספר מוסר.

  • 📖 נצח ישראל – עוסק בגלות וגאולה.

  • 📖 תפארת ישראל – על ייעוד התורה.

  • 📖 גבורות ה׳ – על יציאת מצרים.

  • 📖 באר הגולה – עוסק בדרשות חז״ל והבנתן.

• כתב גם פירושים על התורה ועל האגדות.

הגולם מפראג:

• מסורת מאוחרת מספרת שהמהר״ל יצר גולם (יצור מלאכותי מחומר) כדי להגן על יהודי פראג מפני עלילות דם ורדיפות.

• אין לכך מקור בכתביו, אבל הסיפור הפך לסמל של קבלה ומיסטיקה יהודית.

מורשתו:

• נחשב לגדול ההוגים היהודים בתקופת הרנסנס.

• רעיונותיו השפיעו רבות על חכמי החסידות והוגי הדור החדש.

• הדגיש את קדושת עם ישראל ותפקידו בעולם.

פטירה:

נפטר בפראג בשנת 1609, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בעיר – מקום עלייה לרגל עד היום