רבי ישראל ליפקין מסלנט (1810–1883) היה מגדולי ליטא במאה ה־19 ומייסד תנועת המוסר.

🔹 קצת רקע עליו:

• נולד בעיירה ז’אמוט בליטא, בן למשפחת רבנים.

• היה תלמידו של רבי זונדל מסלנט, שממנו קיבל השראה להתמקד בתיקון המידות ובעבודת הנפש.

• כיהן כרב וכמגיד מישרים (דרשן), אך עיקר פרסומו נובע מהקמת תנועת המוסר – תנועה שהדגישה את הצורך לא רק בלימוד גמרא והלכה, אלא גם בעבודה פנימית: תיקון המידות, יראת שמיים, התבוננות עצמית, ושילוב מוסר בחיי היום־יום.

🔹 פעילותו:

• ייסד בתי מוסר (מעין "בתי מדרש" ללימוד ספרי מוסר והתבוננות עצמית).

• הפיץ את לימוד ספרי המוסר: "מסילת ישרים", "חובות הלבבות", "שערי תשובה" ועוד.

• התנגדותו החזקה לרפורמה ולקלקול מוסרי בחברה היהודית בליטא הובילה אותו להקים את התנועה.

• העמיד תלמידים חשובים, בהם רבי יצחק בלזר, רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל זיו (המכונים "השלושה מתלמידי סלנט").

🔹 מורשתו:

• רבי ישראל מסלנט ראה את עבודת המידות כמרכיב חיוני לא פחות מלימוד תורה.

• בזכותו קמו ישיבות מוסר חשובות, ביניהן סלובודקה, נובהרדוק וקלם.

• השפעתו ניכרת עד היום: בעולם הישיבות לומדים מוסר כחלק מסדרי הלימוד הקבועים.

🔹 פטירתו:
נפטר בקניגסברג (פרוסיה) בשנת תרמ"ג (1883).