ימי ספירת העומר הם ימים של הזדמנות לרוממות וצמיחה אט אט. במשך 49 הימים, בכל יום בונים נדבך ועוד נדבך על גביו אשר הכל כלול בהכל ולא מנותק מקודמו. הבניין הזה הוא המשך של הארת ליל הסדר אשר היא בבחינת מתנת שמים לאותו הזמן, כדי שינוכל כולנו להתרומם למעלת אותו הלילה "ליל שימורים" המשומר מכל. בסופו של כל שבוע נבנית קומה שלמה בנפשנו. וכך שבע קומות זו על גבי זו, כאשר כולן קשורות בכולן אך ביטוין הוא ביטוי מסוים בנפשנו. וכל אחד יכול למצוא בתוך המדרג הזה את היום, או הימים שבהם הוא מרומם יותר ונפשו נמשכת לעבודת אותם הימים. זאת מכיון שלכל אחד ואחת יש את המידה הדומיננטית שאיתה בא לעולם, ואת הנלוות לה המסייעות בעדה להגיע לאיזון הנכון על מנת להיות משפיע לכלל, את תכונת הפרט שבו. והיופי שאין כאן העדפה אלא צריך את כולם, ושכל אחד ילמד להוציא מתוכו את שלמות הפעולות שנפעלות ממנו. עיקר העבודה בימים הללו היא, לרומם את מידת האהבה לזולת שבנו בכל הכלים שלרשותנו דרך כל ביטויי המידות (הספירות) זו בזו. המלמדות אותנו שכולנו כלולים זה בזה כאיש אחד בלב אחד, ורק צריך להתכוונן לזה, להרגיש את זה, לחיות את זה. החל מאדם עם עצמו בגילויי כוחות הנפש שבו, ומתוך כך להשפיע החוצה. נשתדל לתת בכל יום הכוונה כללית ופרטית, ומתוך כך יוכל כל אחד לכוון את עצמו ברמה האישית לעבודת אותו היום.